בואי נתבונן רגע בנשימה. איך היא כרגע? האם היא מהירה? האם שטחית? האם היא מגיעה לבטן או נעצרת בחזה?

הנשימה משקפת את המצב הריגשי שלך. 

בכעס הנשימה מהירה ואינטנסיבית, בעצב הנשימה איטית ועמוקה, בשמחה והתרגשות היא מהירה ולא כבדה, בסטרס וחרדה היא מהירה ורדודה, ברוגע ושלווה הנשימה איטית ועמוקה, ובפחד היא מהירה ושטחית.

רבים מאיתנו נושמים באופן שטחי ומהיר באופן כרוני, ויש לכך סיבה. 

באורח החיים המודרני שבו אנחנו חיים, רובנו נמצאים תחת לחץ תמידי, חיים את החיים בקצב מהיר ומנסים להספיק לעשות מה שאפשר לפני שיקרה האסון הבא.  

במצב הזה אין לנו תמיד זמן ואפשרות להתמודד ריגשית עם אירועים מאתגרים שאנחנו חווים ביום יום.  חוויות רגשיות קשות כמו אובדן, פרידה, לחץ בעבודה, קונפליקטים משפחתיים, בריאות נפשית, תחושת כישלון ושינויים משמעותיים בחיים עשויות להוביל לרגשות עוצמתיים שלא תמיד מעובדים כראוי.

כאשר יש לנו רגשות מודחקים בגוף, סיטואציות שיזכירו לנו את האירועים הקשורים לרגשות האלו, יפעילו אצלנו בגוף את מנגנוני ההגנה ההישרדותיים, והגוף יחוו את הסיטואציות האלו כמסוכנות. 

כאשר הגוף חווה סיטואציה כמסוכנת, האמיגדלה, חלק מהמוח המעורב בעיבוד רגשות, מזהה את האיום ושולח אותות לגוף להפעיל  את תגובת "הילחם או ברח" . כתוצאה מכך מופרשים הורמונים כמו אדרנלין, הנשימה נעשית מהירה ושטחית, קצב הלב גובר, השרירים מתכווצים ותהליכים לא חיוניים כמו עיכול מואטים. תגובה זו מכינה את הגוף לפעולה מהירה ויעילה במצב סכנה.  

אז מה קורה לנו בעצם?

ככל שאנחנו מקדישים פחות זמן לעיבוד ריגשי, אנחנו נושמים יותר שטחי. הנשימה השטחית מונעת מהגוף לקבל את כמות החמצן הדרושה, מה שמוביל לתחושת עייפות, מתח וחרדה מוגברים, וגם לעיתים לכאבים פיזיים בשרירים ובמפרקים.  הנשימה השטחית והמהירה משאירה אותנו במנעד ריגשי נמוך יותר – בכעס ובפחד, ואנחנו  זקוקים יותר לאמצעים חיצוניים (אלכוהול, וויד, או לייצר סיטואציות חדשות שלא מזכירות את העבר) כדי לחוות רגשות של שמחה חמלה ושלווה.